1675

15.4.2022 ˆ ידיעות חיפה 16 משפחת נלוטוב "השבוע למדנו להכין מצות" ) מעצבת אופנה 41( נטליה )9( ומתרגמת, הבת מרתה (האב דניס לא בתמונה). הגיעו מהעיר קלילינגרד ברוסיה "החלטנו לעזוב את רוסיה בגלל המלחמה, והגענו לישראל על אף שאין לנו כאן קרובי משפחה. בחרנו לגור בחיפה כי לפי התמו ־ נות ראינו עיר ירוקה ונעימה. שכרנו דירה בנווה שאנן, ואנחנו אפילו רואים את הים מהחלון. "לא פשוט לנו עם השפה. אנחנו לומדים עברית באולפן, ומרתה בכיתה ג' בבית הספר יזרעאליה, ומנסה למצוא חברים חדשים. השבוע במרכז קליטה היה אירוע מרגש, לימדו אותנו להכין מצות. אנחנו רוצים להתאקלם פה, אוהבים את הארץ ורוצים ללמוד כמה שיותר. הבאנו איתנו גם את החתול והכלב, למרות הדרך הארוכה". חגגתם פסח ברוסיה? "לא חגגנו בכלל, ולא ידענו כל כך איך לחגוג". איפה תחגגו בישראל? "זה החג הראשון שנעשה כמו שצריך, בארץ, בדירה שלנו, ממש לפי המסורת. אנחנו מאוד אוהבים לשמוע את ההיסטו ־ ריה על העם היהודי שמספרים לנו באולפן. הסבירו לנו איך עורכים סדר פסח. מרתה הייתה מאושרת, היא אפילו ביקשה שנת ־ חיל להדליק נרות שבת". "אנחנו רוצים להתאקלם פה. אוהבים את הארץ ורוצים ללמוד כמה שיותר" משפחת שבידק ומאנצ'נקו "בפסח נודה שיצאנו מהתופת בשלום" ) עלו 62( ) ובתה אינה 82( מרגריטה מקייב, מתגוררות במלון, והשבוע עברו לדירה בהדר בפברואר, בארבע בבוקר, התעוררתי 24 מרגריטה: "במהפצצות קשות. התיישבתי על המיטה, פתחתי את הט ־ לוויזיה וראיתי. התחילו הפצצות של בתים, בית חולים, גנים, בתי ספר. כל מה שהיה קשור לאזרחים, הופצץ. ברחנו כשבחוץ כפור אימים, אפילו לא הספקנו לקחת בגדים. התלבשנו עם המעילים, לקחנו תעודות ונסענו. הדבר שהכי הדהים אותי זה שהתקשרנו לקרובים שלנו ברוסיה ואנחנו מספרות להם על מה שקורה בקייב, והם אומרים לנו איזה שטויות, אתם משקרים, לא קורה שום דבר. בגלל זה גם ניתקנו קשר איתם". אינה: "היה לנו ברור שאנחנו מגיעות לישראל, בגלל שהבן שלי גר פה בחיפה, עם אשתו והילד. לכן בחרנו להגיע לחיפה. קיבלו אותנו מאוד יפה, הרבה מתנדבים, וכולם מנסים לעזור לנו". איך חגגתם באוקראינה? "לא עשינו סדר פסח אמיתי, היינו עורכים ארוחה, אבל לא יותר מזה". והשנה? "נהיה ביחד עם הבן, כלתי והנכד כאן בחיפה. העיקר שנשב יחד סביב שולחן ונודה שיצאנו מהתופת בשלום". "ברחנו כשבחוץ כפור אימים. אפילו לא הספקנו לקחת בגדים. התלבשנו עם המעילים, לקחנו תעודות ונסענו" משפחת פצ'נקו "זוהי יציאת מצרים עבורנו" )46( ) ונטליה 46( דמיטרי היו מדריכי נוער וניהלו קייטנה בחרקוב, הבת ). גרים בחיפה 24( אנסטסיה (בתמונה עם הבת והנכד) בפברואר התעוררנו מפיצוצים 24 "בבוקר של חזקים והמלחמה התחילה. עברנו ימים ולילות ברכבת התחתית ובמרתפים מתחת לבית, לי ־ לות ללא שינה ופחד. אז החלטנו לעזוב את חרקוב לכיוון מערב. הייתה לנו מכונית אחת אנשים, ולקחנו עוד רכב ונהג. נסענו 9 לארבעה ימים בפקקים ובמחסומים. חצינו את הגבול למולדובה וטסנו לישראל, שם חיכו 17 לנו החתן והנכד שלנו. המסע שלנו נמשך ימים. הגענו עם תיק אחד, כי לא הספקנו לארוז כלום. התקבלנו בחום בארץ, אנשים מביאים לנו כלי בית ואוכל. נפתחו כאן מרכזי סיוע עם מתנדבים רבים". חגגתם פסח באוקראינה? "לא חגגנו כמו שחוגגים בישראל. עשינו ארו ־ חת ערב חגיגית וזהו". איך תחגגו בישראל? "זוהי יציאת מצרים של המשפחה שלנו. אלוהים שמר עלינו בדרכים ואיחד את המש ־ פחה שלנו. קרובי המשפחה שלנו עדיין נשארו שם, ואנחנו מחכים שהם יבואו לארץ. נחגוג הפעם פסח שמח בבית. הבת שלנו קונדיטורית, אז יהיה גם טעים מאוד. נהיה עם בתנו, החתן והנכד". "אלוהים שמר עלינו בדרכים, חילץ אותנו מסכנה ואיחד את המשפחה שלנו, הוציא אותנו מאוקראינה" חג החירות של המשפחות מאוקראינה

RkJQdWJsaXNoZXIy MTI4Mzg2Mw==