מיקי שמו צילום: דניאל לילה קובי אללוף צילום קילר הלוהטת הפקות איציק אביר והסושף שער העמקים צילום: קילר הלוהטת הפקות

לפני מספר חודשים אכלתי ארוחה יפנית טובה בסושי בר קטן, שפעל בתוך בית קפה הממוקם בתחנת הדלק ליד מחלף קיסריה. החלטתי לבדוק מה מציע בית הקפה עצמו, אג'נדה שמו.
הגעתי בחברת שותפי גילי יאסו. שעת צהריים.הקפה היה מלא כמעט עד אפס מקום. בקושי מצאנו שולחן קטן ולא נוח, במיקום גרוע. מי שהגיע שתי דקות אחרינו כבר נאלץ לעמוד ולחכות לשולחן שיתפנה. 

באג'נדה מוגשים שני תפריטים, אחד של אותו סושי בר והשני של בית הקפה עצמו, תפריט שכולל סנדוויצ'ים, סלטים, פסטות, כמה מנות מיוחדות וכמה מנות דגים. בצהריים יש עסקית, שזה אומר שמוסיפים עוד 12 ש"ח למנה, ומקבלים גם סלט או מרק וכן שתייה.

שותפי לארוחה מיהר להזמין מנה בשם "לוהט באג'נדה" שבסוגריים נקראת "חריימה" ושהייתה על-פי הגדרת התפריט נסיכת הנילוס ברוטב פלפל חריף. (43 ש"ח למנה, כלומר 55 ש"ח  לארוחה עסקית). אני, שמקפיד לאכול חריימה רק במסעדות טריפוליטאיות אמיתיות, העדפתי להזמין פילה מושט ברוטב מונייר (פלפלים ולימון), שעולה 69 ש"ח (כלומר 81 ש"ח לארוחה עסקית), שמוגשת עם תוספת וירקות כבושים. 

למנה ראשונה גילי הזמין סלט ואני, שקיבלתי את אותו הסלט במסגרת התוספת למנה העיקרית, הזמנתי  מרק היום, שבאותו יום היה מרק ירקות. שנינו הזמנו מיץ תפוזים טבעי. כשהמיץ הגיע התברר שהוא לא לגמרי טבעי. לדברי המלצרית, זה מיץ טבעי שנסחט במקום אחר ומגיע אליהם. עוברים לראשונות. גילי קיבל קערת סלט של ירקות חתוכים גס, עם מעט רוטב לא מוגדר, וטען שהסלט ממש טעים. אני קיבלתי את אותו סלט מאוחר יותר כתוספת לדג שלי, ופחות התרשמתי ממנו.

החובבנות בשירות פגעה בהנאה. בהתחלה הביאו לי בטעות סלט במקום מרק. אחר-כך הגיע המרק, רק שבדרך מהמטבח נשפך קצת מרק ונספג במפית הנייר שבין קערת המרק לתחתית. המרק והסלט הגיעו בלי לחם, וכשביקשתי כמה פרוסות לחם, נאמר לי שזה יעלה עוד שישה ש"ח. קצת לא לעניין לגבות מאדם שהזמין ארוחה ב-81 ש"ח עוד שישה ש"ח ללחם. עד שהלחם הגיע סיימתי את המרק. לפחות קיבלתי לחם כפרי חום עם גרגרי חמניות קלויים מעליו.

שותפי לארוחה קיבל דווקא לחם ביחד עם החריימה שלו. לחם לבן ופשוט (בתפריט תואר הלחם כקלצונה, שזה לחם איטלקי מיוחד). מנת החריימה עצמה הייתה גדולה, וכללה נתח דג עסיסי ששחה בים של רוטב פלפלים אדום. היו למנה שתי בעיות בסיסיות. האחת, שהחריימה היה רחוק מלהיות חריף, אפילו לא פיקנטי. השנייה, שחריימה אוכלים עם קוסקוס, ושום לחם לא יצליח להוות תחליף לעונג של ספיגת הרוטב בגרגירי הקוסקוס. 

דג מושט הוא מהדגים היותר פשוטים להכנה. אני אוהב אותו מקומח ומטוגן עם קצת מיץ לימון, ולא מעבר לכך. באג'נדה הוכיחו את המשפט "כל המוסיף גורע". רוטב המונייר, שזה פלפלים קצוצים ולימון, לא היה טעים במיוחד ורק הפריע לדג, שהיה בסדר גמור בלעדיו. קיבלתי שני נתחי פילה מושט צרובים על מחבת פלנצ'ה לוהט בציפוי קמח. שתי החתיכות היו גדולות, עסיסיות וטעימות מאוד. רוטב מוצלח יותר או היעדר רוטב והסתפקות בחצי לימון, היו עושים את המנה מוצלחת יותר. הירקות הכבושים שהוגשו ליד הדג לא היו מוצלחים, ואת הסלט כאמור לא אהבתי. 

בתפריט צוין שמי שמזמין עסקית דגים מקבל משקה נוסף, אבל משום מה המלצרית לא הציעה לי את המשקה השני ורק בדרך חזרה נזכרתי בכך. החשבון הגיע ל144— ש"ח, כאשר בין היתר גבו מאיתנו שני ש"ח עבור האבטחה. נכון שמצוין בחשבון שהתשלום עבור האבטחה אינו חובה, אבל ברגע שמוסיפים אותו לחשבון, מעט מאוד סועדים, יסרבו לשלם. אגב, אני מעריך שבזמן שסעדנו במקום היו יותר מחמישים איש בקפה. מעניין האם השומר בכניסה (שכלל לא טרח לבדוק אותנו) גם מקבל את כל השקלים שנאספים בדרך זו. אם כן, אז להיות מאבטח באג'נדה הוא אחד הג'ובים הכי משתלמים. אני בכל אופן התאכזבתי מהאג'נדה של המקום. 

טעימות

♦ דרינק-אנ-דרייב. מי שמבלה בפאב הלוינסקי ורוצה לדעת מה אחוז האלכוהול בדמו, יכול לגשת לקומה השנייה, בה נמצאת מכונה שנושפים לתוכה, ובתמורה היא מדווחת לנושף אם מותר לו לנהוג אם לאו. יובל קאופמן, המנהל: "אנחנו משתפים פעולה בקביעות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הם מחלקים כאן נשיפונים ומעבירים את המסר על הסכנה הגדולה של נהיגה במצב שיכרות".
ואיך מתייחסים אליהם הבליינים? כמו אל נודניקים?
"ממש לא. מתייחסים בכבוד רב, כי זה לטובתם. מה גם שהם מדברים בגובה העיניים".

♦ פינת האלכוהול. יקב טפרברג 1870, היקב הרביעי בגודלו בארץ, משחרר לשוק לרגל ראש השנה את יין השרדונה 2009 מסדרת הרזרב – סדרת היוקרה של היקב. היין מאוזן, בעל חמיצות עדינה וגוף מלא, שמנוני עם סיומת עגולה וארוכה. צבע היין זהוב וצלול, ליין בוקה עשיר המלווה בארומות נקיות של פרי טרופי, אננס, הדרים בשילוב עם חמאה ועץ אלון אלגנטי. מומלץ להגישו בטמפרטורה של 14 מעלות עם דגים צלויים ובמבושלים או מנות עוף עשירות.
במסגרת בציר 2010 משיק היקב גם את יין המלבק 2008 מסדרת "טרה", העשוי מזן ענבי המלבק הייחודיים. המלבק הוא זן ענבים אדום, אשר הצלחתו העלתה את יינות ארגנטינה על מפת היין העולמית. מקורו של הזן, כמקורם של רוב זני האיכות בעולם, במחוז בורדו שבצרפת, אך עקב רגישותו לקרה הוא לא נחל שם הצלחה מרובה. אך בדרום מערב צרפת ממשיך המלבק להיות הזן האדום המרכזי. במאה ה-19 התפשט גידול המלבק מאזור בורדו גם לארגנטינה. בזכות תנאי האקלים המתאימים יותר, נחל שם הצלחה מרובה. מומלץ להגישו בטמפרטורה של 18 מעלות עם תבשילי בשר אדום או גבינות קשות וחריפות.

♦ אם אתם בעניין של משקה אנרגיה, אז תדעו שהמותג "בלו" משווק כעת לראשונה בטעם למון–ליים, שזה לימון מרענן.

♦ קובי אללוף מנהל יחד עם דודתו אילנה את סניף ג'קו מוריה, ובמקביל גם אחראי על המשלוחים של ג'קו עד הבית. קובי, 25, בנו הבכור של אפי אללוף, מייסד הרשת, גר במרכז הכרמל, ולאחרונה נולד לו אח חמישי, ליאור, מאבא אפי שנמצא במכסיקו. כשהוא לא עובד כמו מטורף, וכמעט אין ימים כאלה, תהיו בטוחים שתמצאו אותו בחוף הים עם מטקה ביד.
אילנה אללוף, מהו הדג הכי פופולרי בהזמנות של ג'קו עד הבית?
"הכי מבוקשים הם דגי מוסר, בורי ודניס".
ומה לגבי הקרפיון הנצחי?
"הפופולריות שלו תמיד עולה מאוד לקראת החגים. אני אישית, אגב, לא נוגעת בקרפיון. אף פעם לא טעמתי. מעדיפה לוקוס וברבוניות, ובמיוחד אוהבת מושט, דג פשוט אבל טעים".
וגפילטע פיש יצא לך לטעום?
"ממש לא. הרעיון לטעום את זה אפילו מרתיע אותי".

♦ ראש השנה הוא תמיד בסימן של התחלות חדשות, וגם משפחת שמו מתחדשת השנה בסניף חמישי, הפעם ברמת השרון.
יוחאי שמו, מברוק!
"תודה. זה הסניף החמישי שלנו, חמסה במספר. חשוב לי לציין שכל הסניפים שלנו מוחזקים ומנוהלים על ידינו, על-ידי המשפחה, ולא על-ידי זכיינים, וזה מכיוון שמאוד חשוב לנו היחס האישי ללקוחות, להרגיש ולשמוע את הלקוח וכמובן לשמוע על הקונדיטוריה עם צביון משפחתי וחם.
כמו בכל ראש שנה, אחיך מיקי לא איכזב והצליח להביא שוב חידושים והפתעות בתחום העוגות והמתוקים...
"חודש החגים הוא חודש של אווירה חגיגית ומיוחדת, עוברים מחג לחג, וזה כיף גדול לראות אנשים שבאים וקונים דברים מתוקים. כמובן שהשיא של חודש זה הוא בראש השנה - בנוסף לכל עוגות הדבש השונות ומגוון המוצרים המיוחדים, אני חייב לציין עוגה אחת חדשה ומיוחדת לחג שאחי מיקי הכין ושעליי היא חביבה במיוחד - זו דובוש דבש, על קונספט הדובוש ההונגרי המסורתי: מספר שכבות של בצק דבש דק ובין שכבות הבצק קרם וניל ודבש - פשוט עוגה עם טעם של חג".
איך אתה מצליח לתמרן בין עולם המשפטים לבין עסקי המשפחה?
"אני בהחלט משלב ביניהם. בימים אלה אני לומד לתואר שני במשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובכוונתי להמשיך ולהתפתח בתחום זה, אבל במקביל ממשיך עם כל מה שקשור לקונדיטוריה ולחנויות. נכון שהשילוב הוא לא קל, אבל אם מאוד רוצים – זה אפשרי".

♦ בקיבוץ שער העמקים, קילומטר מטבעון, פועלת מזה עשר שנים מסעדה-מעדנייה בשם "טעמי הבית". מי שרוצה, יכול לאכול במקום, ומי שרוצה – יכול לקחת הביתה. הרוב המוחלט מעדיף להצטייד באוכל הביתה. מדובר במזון כשר. בשרי ופרווה.
מרים שניר, מנהלת המקום, מציינת כי יותר ויותר אנשים מבקשים לרכוש אוכל מוכן ומרחיבים את היקף המנות הנקנות, בעיקר לקראת ארוחות סוף השבוע, חגים ואירועים. אנשים המוזמנים להתארח ולא מעוניינים להגיע בידיים ריקות קונים לעתים רבות מנות כגון סלטים או תוספות, בעל המעוניין להפתיע את אשתו באירוע ומארגן ארוחה משפחתית רחבה, נעזר אף הוא בשירותי המזון הביתי המוכן וכל זאת, לצד עלייה באיכות החיים המעודדת רבים לפנות ליותר פעילות פנאי ולצמצם את השהות במטבח.
כמה אנשים פוקדים את המקום ביום ממוצע?
"בימות השבוע כמה עשרות, ובימי שישי ובערבי חגים – כמה מאות. בימי שלישי, אגב, חוץ מהאוכל הרגיל יש גם בשר על האש, ואז יש עלייה גדולה לרגל. בימים שבת וראשון אנחנו סגורים. אספר לך אנקדוטה – יש נשים שמצטיידות אצלנו באוכל מוכן ומספרות לבעל או לאורחים שהן בישלו את הארוחה בעצמן... אנחנו אפילו אורזים להן את האוכל במיכלי פלסטיק ללא התווית שלנו..."
שף המקום הוא מרוקאי אסלי, בעוד שהאוכל אשכנזי למדי...
"זה נכון. השף המצוין שלנו, איציק אביר, הוא מומחה למאכלים אשכנזיים. אתה חייב לטעום את הגפילטע פיש ואת הצימס שהוא מכין. כבר שמונה שנים הוא אצלנו, ויש לו חלק גדול בהצלחת המקום. הוא רגוע, שקט, יצירתי מאוד וקשוב לאנשים. לקוחות מתייעצים איתו לגבי אוכל ללא גלוטן או ענייני כשרות, ומאוד סומכים עליו".
הבנתי שגם בקרב תלמידים אתם פופולריים...
"כן. אנחנו מציעים ערכות מוכנות של ארוחות ילדים שמחולקות למנות בהתאם למספר הילדים והימים הדרושים. הילדים רק צריכים לחמם לעצמם במיקרו, ויש להם תפריט מזין ומגוון לכל השבוע. המאכלים הכי פופולריים של מנות הילדים הם פירה וכדורי בשר, קציצות שונות, ספגטי בולונז, עוף צלוי, ירקות מוקפצים וקוסקוס".

♦  יש לכם חדשות וחידושים בשבילנו? צרו קשר עם יורם  מארק—רייך. פקס 8625151, טלפון (ימים א', ג'): 8679601, 
או במייל:
yorammr@gmail.com  

חזרה לרשימה